יש מעט סרטים שהצליחו להעניק לי השראה ותחושה שלך נגיעה באינסוף. הסרט התגלית, של סטיבן שפילברג הוא אחד הסרטים הללו. סרטים שמזכירים לנו שלא רק שהמציאות עולה על כל דמיון, היא מפתיעה ושונה מכל מה שאני מדמיינים. כאשר שוכחים זאת, חיים באשליה. כאילו חיי היומיום שלנו הם הדבר היחיד שחשוב ואין שום דבר מעבר. במקרה כזה אנחנו נשארים תקועים בביצה הקטנה שלנו, רודפים אחרי הזנב של עצמנו ללא שום משמעות.
אמנות וקולנוע יכולים להזכיר לנו לצאת מהאשליה הזו ולהיישיר מבט באינסוף, בנצחי ובנשגב. כשאנחנו עושים זאת, אנו מבינים עד כמה אנחנו קטנים מצד אחד, ומצד שני, גם את הפוטנציאל שלנו להיות חלק מהאינסוף. רגעים אלה של נשגבות טהורה הם כה עמוקים שהם יכולים לאחד אותנו. אבל לשם כך עלינו לזכור שהאמת חשובה ולחפש באופן פעיל אחר הנשגב באמצעות מדע, פילוסופיה ואמנות.
בסרט התגלית ספילברג מציג את הרעיונות הללו בצורה יפה וחכמה מאוד. הוא משתמש בחייזרים כסמל למציאות האינסופית שסביבנו ולאמת העמוקה שאנחנו עדיין לא חשפנו על המציאות כמו שהיא. הוא מנסה להזכיר לנו שהאמת היא בעלת ערך ושהחיפוש אחר חשיפת המציאות נשגב גם הוא ומוביל למשמעות עמוקה. הוא גם מזכיר לנו לא לוותר על האנושות, למרות שקשה לזכור זאת בימים אלה…
הסרט הזה והרעיונות הללו הם המשך ישיר לסרטיו הקדומים של שפילברג שעסקו בחייזרים, מפגשים מהסוג השלישי ואיטי (המומלצים גם הם. לא מזמן ראיתי שוב את מפגשים מהסוג השלישי שנעשה כשנולדתי, בשנת 1977, ונדהמתי לראות איך הסרט שרד יפה את כל התקופה הזאת ונראה רלוונטי גם בימינו). אני מרגיש שבסרט הנוכחי ספילברג רוצה, במובן מסוים, להכין אותנו ליום הגילוי האמיתי שבו נבין האם אנחנו לבד ביקום והאם חייזרים הגיעו או לא הגיעו לכדור הארץ. למשל הוא מנסה להראות שאין בעיה דתית גם אם יש צורות חיים מתקדמות יותר מאיתנו ביקום וכן לא לפחד מהלא נודע. הרי מי יודע מה נגלה בעתיד ואיזה שכבות עומק של המציאות נחשוף?
זהו סרט שחובה לראות! בדיוק כמו המטריקס, קונטקט, המופע של טרומן, בין כוכבים, המפגש וסדרת הטלוויזיה פנתיאון!
רוחניות חילונית 