האם הנחיתה הראשונה על הירח באמת התרחשה?

ב-21 ביולי, 1969, החללית אפולו 11 הגיעה לירח והאסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג היה לאדם הראשון שדרך על פני עצם שמימי אחר – האדם הראשון לא רק על הירח אלא על כל אדמה שהיא בחלל. הישג מדהים של המין האנושי שמראה שאין גבול ליכולת של היצור האנושי. מאז התפתחו כל מיני תיאוריות קונספירציה כאילו לא נחתנו על הירח בשנת 1969.
לכבוד חגיגות 55 שנים לנחיתה הראשונה על הירח ריכזתי תשובות לשמונה תהיות קונספירטיביות ידועות שמראות איזה מבצע הנדסי מדהים היתה הנחיתה על הירח. אני מקווה שהידע הזה יעזור להבין מדוע אין שום ספקות ואכן נחתנו לראשונה על הירח בשנת 1969.

קושיה מספר 1:
ניל ארמסטרונג הוא האדם הראשון שנחת על הירח.
השאלה – אם זה נכון, אז מי צילם אותו מחוץ לחללית נוחת על הירח?

תשובה:
שימו לב לסרטון הבא בו רואים את הירידה של ניל ארמסטרונג בסולם החללית אל אדמת הירח (ראו גם קליפ שהכנתי בסוף הפוסט). אז הוא אומר את המשפט המפורסם "צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות". הצילום נעשה על ידי מצלמה שהותקנה בחלק החיצוני של החללית שירדה לירח וכוונה מראש לצלם את הסולם (כמו שאני אסביר בהמשך, לחללית היו כמה חלקים שונים וזהו החלק שנחת על הירח).
צילום הסטילס נעשה אחרי זה על ידי באז אולדין. הוא זה שצילם את ניל ארמסטרונג:

קושיה מספר 2:
בזמן אמת תיקשרו מהירח למרכז נאס"א שבכדור הארץ.
השאלה – היום, 54 שנים אחרי, עם יכולות תקשורת "קצת" יותר מתקדמות וטכנולוגיה "קצת" יותר מתקדמת לא מצליחים לעשות זאת. איך עשו זאת לפני 54 שנים בלי טלפון סלולארי, בלי טלפון אלחוטי, בלי טלפון לווייני ועם טלפון חוגה?
למה היום כשחללית נוחתת על הירח או מאדים לא מפעילים את יכולות האודיו המופלאות האלה 54 שנים אחרי הנחיתה על הירח?

תשובה:
בהחלט שמתקשרים עם חלליות, גם היום וגם אז. לא צריך בשביל זה סלולרי, רק צריך טכנולוגיה של מכשירי קשר פשוטים. אני אסביר:
מכשירי קשר שולחים גלים אלקטרומגנטיים (גלי אור) בתדירות נמוכה שאנחנו לא יכולים לראות (תדירות רדיו). גלי האור נעים כל כך מהר עד שלוקח להם בערך שניה לעבור את כל המרחק עד לירח. לכן כבר בשנות השישים לא הייתה בעיה לתקשר עם אפולו 11 על הירח בעזרת מכשירי קשר פשוטים. כיום הטכנולוגיה השתפרה ואנחנו יכולים לתקשר עם חלליות בלתי מאוישות ולתת להן פקודות, גם בפלנטות הרבה יותר רחוקות כמו מאדים.

קושיה מספר 3:
לפי חוקי המדעים שהסבירו לנו בירח אין רוח, אבל בכל זאת דגל ארה"ב מתנופף שם בגאווה.
השאלה – איך הדגל שניל ארמסטרונג תקע בירח, לפי הסרט הרשמי מהנחיתה, זז?
.
תשובה:
אכן, בירח אין אטמוספרה ולכן גם אין רוח. אז איך זה שרואים שהדגל בירח מתנופף?
כי לפני הצילום ניל אוחז בדגל ומזיז אותו מצד לצד, כדי שבזמן הצילום יהיה את האפקט של דגל מתנופף. כמובן שאחרי כמה שניות הדגל הפסיק לזוז בגלל חיכוך של חלקי הדגל עם המוט ואז הדגל פשוט לא זז. ראו סרטון:

כאן רואים איך ניל ארמסטרונג מזיז את הדגל בשביל הצילום. עוד רואים איך אחרי קצת זמן הדגל מספיק לזוז.

ואולי ההוכחה הכי מרשימה שהסרטון צולם בירח זו העובדה שרואים לקראת סוף הסירטון את האסטרונאוטים הולכים ליד הדגל והדגל לא זז. מה זה מוכיח?

אם זה היה בכדור הארץ, בגלל שיש אטמוספרה, כשהם היו הולכים ליד הדגל, הרוח שהם עושים הייתה מזיזה את את הדגל. אבל כאן רואים שזה לא קורה והדגל נשאר ללא תנועה. כי אכן, בירח אין אטמוספרה ולכן אין רוח. המסקנה היא שהסרטון הזה אכן צולם על הירח.

קושיה מספר 4:
הירח לא מאיר מעצמו.
השאלה – אם ככה, איך רואים צל של הדגל האמריקאי על הירח?
ואיך רואים בסרטון את ניל ארמסטרונג בבירור?
ואם רואים את ניל בבירור – למה שאר הירח חשוך לגמרי, ורק היכן שניל נמצא יש אור? ועוד שאלה, איך זה שלא רואים כוכבים ברקע?
.
תשובה:
אכן, הירח לא מאיר בעצמו אלא רק מחזיר את אור השמש. כדי שיראו משהו בצילום נאס"א התקינה על החללית שנחתה על הירח, לא רק מצלמה אלא גם פנסים. לכן רואים רק מה שליד הפנסים ולכן שם עמד ניל ארמסטרונג. בנוסף, הנחיתה על הירח בוצעה כאשר יש יום על הירח, זאת אומרת כאשר השמש מאירה את אזור הנחיתה על הירח. אם כך, מדוע לא רואים שמים כחולים? זאת משום שכמו שאמרנו, אין אטמוספירה בירח שתשבור את אור השמש ולכן האור לא נשבר לצבעים השונים ולצבע הכחול, כמו שקורה בכדור הארץ. כתוצאה מכך, למרות שהשמש מאירה את אזור הנחיתה, השמיים נראים שחורים ובגלל אור השמש החזק לא רואים את הכוכבים (שאורם חלש בגלל שהם כה רחוקים).

קושיה מספר 5:
נחיתה רכה ומדוייקת על הירח בלי פגיעה.
השאלה – אחרי 50 שנה, ישראל שיגרה את "בראשית" שלא הצליחה לנחות ברכות על הירח.
כלומר אומת הסארטאפ וההייטק עם טכנולוגיה מתקדמת ב-50 שנה ועדיין לא הצליחה לבצע נחיתה רכה על הירח.
איך עשו את זה 50 שנה קודם לכן?

תשובה:
אכן הנחיתה על הירח לא היה פשוטה בכלל. ההפך, הם כמעט לא הצליחו לנחות!
התכנון היה שהנחיתה תהיה אוטומטית, אבל הייתה תקלה וכמות הדלק שנשארה להם כדי לחזור לחללית שהקיפה את הירח התקרבה לקו האדום. לפי התכנון, אם כמות הדלק מגיעה לאותו קו אדום, החללית אמורה לחזור אוטומטית לחללית שמקיפה את הירח. המצב היה שהם מתקרבים לפני הירח, וכל כמה שניות מישהו מהפיקוח של נאס"א אומר להם את כמות הדלק כרגע. והכמות הלכה וקטנה והציבה את כל המשימה בסכנה. מה עושים? האם לבטל את הנחיתה ולחזור או לנסות בכל זאת?
אז ניל ארמסטרונג הראה את גדולתו. הוא הסיר את השליטה של המחשב ולקח את שליטת ההגאים ולבד נחת על הירח. מתישהו, בפיקוח הבינו את המצב והפסיקו להגיד את כמות הדלק העדכנית כדי לא להלחיץ אותו. והנה בסופו של דבר הוא הצליח בכוחות עצמו להנחית את אפילו 11 על הירח! (ראו בקליפ שהכנתי בסוף הפוסט).
מה אנחנו למדים מזה?
שהנחיתה הצליחה לא בזכות המחשב אלא בזכות תושיית האדם. האסטרונאוט שנמצא בתוך החללית עצמה.
להבדיל, החללית בראשית היתה חללית לא מאויישת שמקבלת פקודות מכדור הארץ. אין שם אדם שיתקן תקלות, יגלה תושיה ויפעל ביצירתיות מתוך החללית. האדם, הוא ההבדל.

קושיה מספר 6:
הטיסה בחזרה הביתה.
השאלה – כדי לשגר את החללית לירח היה צריך רקטות וטילים עוצמתיים שיתגברו על כוח הכבידה וישגרו את החללית לחלל ומשם בזוויות טיסה מיוחדות הגיעו לירח.
אבל איך הם טסו בחזרה?
בלי רקטה, בלי טילים ובלי שום דבר שיתניע את החללית בחזרה?
האם החללית התגלגלה בנפילה חופשית ונכנסה למסלול הנכון?

תשובה:
אז הנה העובדות, לחללית היו כמה חלקים. בהמראה מכדור הארץ יש את הטיל, סטורן 5 שצריך להתגבר על כוח המשיכה של כדור הארץ. אחרי שהטיל יוצא לחלל הוא נפל חזרה לכדור הארץ ומתוכו יצאו שאר חלקי החללית כדי להמשיך לירח. שם היו שלוש חלקים. החלק שהגיע לירח והמשיך להקיף אותו, ועוד שני חלקים שהיו מחוברים. הם אלו שינחתו על הירח. כדי לחזור חזרה לחלק שמקיף את הירח, שני החלקים שנחתו על הירח הופרדו כך שעכשיו האסטרונאוטים חוזרים לחללית שמקיפה את הירח בתוך החלק השלישי. כמובן שיש דלק ומנוע לכל חלק משלושת החלקים הללו. מה שיפה זה שהחלק השני שכלל את המנוע כדי לנחות על הירח שומש ככן שיגור לחלק השלישי שעלה חזרה לחלק שהקיף את הירח. ואז אחרי שהם התחברו, הם יכלו לחזור חזרה לכדור הארץ.
צריך לזכור שהירח הרבה יותר קטן מכדור הארץ ולכן יש לו כשליש מכוח הכובד של כדור הארץ. לכן החלק השלישי שהמריא מהירח היה צריך הרבה פחות דלק כדי להתגבר על הכבידה של הירח (ראו קליפ שהכנתי בסוף הפוסט).
עובדה מעניינת, החלק השני של החללית, זה שנחת על הירח ושימש ככן שיגור לחלק השלישי, נשאר בעצם על הירח עד היום. ואכן רואים אותו עד היום בתמונות:

הנה תמונה של אזור הנחיתה של אפולו 11 משנת 1969, אזור שנקרא ים השלווה. שימו לב לחץ שמראה את החלק השני של החללית, זה שנחת על הירח ושימש ככן שיגור לחלק השלישי.

ובאותו הקשר, עוד שאלה – הפיקו סרטונים יפים של הנחיתה על הירח ווההמראה אל הירח.
האם לא יכלו לצלם סרטון אחד בודד של ההמראה מהירח בחזרה לארץ?
נגמר להם הפילים בדיוק ברגע החשוב הזה?

תשובה:
בהחלט יש סרטונים של ההמראה חזרה מהירח וההתחברות חזרה לחלק שהקיף את הירח. יש גם סרטונים על הכניסה חזרה לאטמוספירה ורואים בחוץ את האש בגלל החיכוך בין החללית החוזרת לבין האטמוספירה של כדור הארץ. זה שהסרטונים הללו לא ידועים כמו סרטוני השיגור והנחיתה לא אומרים שהם לא קיימים. צריך פשוט לחפש. הם נמצאים ביוטיוב.
בשנת 2009 השתמשתי בכל הסרטונים הללו שליוו את כל המשימה מהשיגור ועד החזרה לכדור הארץ, כדי לעשות קליפ לכבוד 40 שנה לנחיתה הראשונה על הירח. בסוף הפוסט יש את הקליפ הזה, שם תוכלו לראות את הסרטונים מכל שלבי שהמשימה.

קושיה מספר 7 (אני חייב לציין שזו אחת מהשאלות היותר הזויות ששמעתי ותיכף תדעו למה):
מקץ 54 שנים ואין עוד נחיתה.
השאלה – למה אחרי 54 שנים אין עוד נחיתה אחת בודדת על הירח?
זה לא מעניין אף אחד?
זה לא חשוב?
לא רוצים לשחזר את ההישג ההיסטורי הזה?
ההסבר של נאס"א – הייתה לנו טכנולוגיה שאפשרה את זה, איבדנו אותה ולא הצלחנו לשחזר אותה.

תשובה:
זה פשוט לא נכון. זה לא ההסבר למה היום לא נוחתים על הירח. בוודאי שיש לנו את הטכנולוגיה לכך. לא איבדנו שום דבר ושום דבר לא נשכח. לכן העובדה היא שהיום אנחנו יכולים לבצע נחיתות הרבה יותר מורכבות על פלנטות הרבה יותר רחוקות, כמו הנחיתות של חלליות לא מאוישות על פני מאדים. אנא שימו לב מאיפה אתם שואבים את האינפורמציה שלכם, כדי שלא יעבדו עליכם! אני לא יודע מאיפה הטענה המגוכחת הזו צצה, אבל היא כל כך מופרכת, כי כפי שרשמתי, הטכנולוגיה התקדמה מאד מאז ועד היום ולכן כיום יש לנו טלסקופים בחלל כמו טלסקופ האבל או ג'יימס ווב וכן חלליות לא מאויישות שנוחתות על פני מאדים ומגיעות עד לקצוות מערכת השמש. במילים אחרות, כדי להאמין לטענה הזו צריך להיות פתי במיוחד ולא להכיר שום דבר לגבי חקר החלל.

ובכל זאת, למה לא נותנים היום על הירח?
כדי לדייק, אחרי אפולו 11, בשנות השבעים נחתו על הירח עוד בערך שש חלליות. אבל אז הפסיקו ולא חזרו לירח עד היום. פשוט כי עברו לפרויקטים אחרים כמו שליחת חלליות לא מאוישות למאדים וכמו המצאה של מעבורות החלל.
היום יש תוכניות לחזור לירח כדי להקים שם תחנת חלל. הנה תמונה של אזורי הנחיתה השונים על הירח:

קושיה מספר 8:
החללית שנחתה על הירח, נחתה על הירח.
השאלה – החללית נראית בערך כמו חביתוש (מי שלא מכיר זה אומר שהוא בן פחות מ-650. נא לגשת ליוטיוב ולהקיש: לא לוקחים במפתח של חביתוש בלי רשות מרגע ודודלי).
איך הפלא המכני, ההנדסי, הטכנולוגי והמדעי הזה הצליח להמריא, לטוס לירח, לנחות ללא פגע, להמריא בחזרה ולנחות בשלום?
כאשר חללית בראשית – שהיא אלפי שנות קידמה לעומתה, לא הצליחה.

תשובה:
כמו שהסברתי בשאלה הקודמת, יש כמה חלקים (או מודולים) לחללית שנחתה על הירח. השאלה הזו, משום מה, מתעלמת מכך ומתמקדת רק על אחד החלקים של החללית כאילו הוא היחיד שהיה. החללית כולה הייתה מורכבת מכמה חלקים והיא אכן הייתה פלא טכנולוגי מרהיב! וכמו שאמרנו, העובדה שיש אסטרונאוטים בחללית לעומת בראשית שהייתה חללית לא מאוישת, עושה את ההבדל, כנראה, בין הצלחה לכישלון.

חשוב שנדע לחגוג את ההישגים הגדולים של האדם לאורך ההיסטוריה, כמו הנחיתה הראשונה על הירח כדי שנוכל להמשיך להתקדם. להמשיך ולהתפתח ולהגשים את הפוטנציאל העצום הטמון בנו להבין את עצמנו ואת המציאות שסביבנו. לדעתי זה שיש כל כך הרבה שאלות לגבי הנחיתה, מעיד עד כמה החינוך גרוע, כי התשובות פשוטות וכלנו אמורים להכיר אותם. אני מקווה שפוסטים כמו זה יעזרו לאנשים להחשף לאמת ולהבין איזה הישג מדהים הייתה הנחיתה הראשונה על הירח בשנת 1969.

יש לכם עוד שאלות לגבי הנחיתה על הירח או לגבי תיאוריות קונספירציה אחרות? הכירו את הקונספירטרון! קונספירטרון הוא סוכן אוטונומי פשוט, שאומן על תיאוריות קונספירציה במטרה לספק תשובות לשאלות אודות תיאוריות הקונספירציה הנפוצות ביותר. אתם מוזמנים לשאול אותו שאלות והוא יספק לכם את התשובות! הנה לדוגמה תשובה שלו לגבי השאלה האם חלליות, כמו אפולו 11, יכולות בכלל לעבור דרך חגורת ואן אלן (אזור סביב כדור הארץ בו יש הרבה חלקיקים טעונים שהגיעו מהשמש):

ולסיום, בשנת 2009 השתמשתי בכל הסרטונים שליוו את משימת אפולו 11 מהשיגור ועד החזרה לכדור הארץ, כדי לעשות קליפ לכבוד 40 שנה לנחיתה הראשונה על הירח. בקליפ תוכלו לראות את הסרטונים מכל שלבי שהמשימה.
בדקה 4:09 למשל רואים אנימציה שמתארת את תוכנית המשימה על כל חלקיה. בדקה 5:11 מתחילים לראות את הסרטונים של המשימה עצמה. לאורך הקליפ רשמתי איזה שלב אנחנו במשימה. למשל בדקה 7:30 רואים את ניתוק החלקים שינחתו על הירח מתוך החלק שימשיך להקיף את הירח. בדקה 9:06 רואים את ניל ארמסטרונג יורד בסולם ודורך על הירח. שימו לב שהמצלמה נמצאת למעלה על החללית.
דקה 10:08 רואים את החלק השלישי חוזר לחללית שמקיפה את הירח.
בדקה 11:54 שמתי את הסרטון המקורי שהם צילמו מתוך החללית החוזרת לכדור הארץ. שימו לב לאש בחוץ (למען הסר ספק אציין שהחצי דקה שלפני זה לא הסרטים מתוך המשימה אלא הדמיה). יצירת הרוק ברקע נקראת Shadow of the hierophant של סטיב האקט (הגיטריסט המיתולוגי של להקת ג'נסיס):