29.12.08
מוקדש לפרחיה ולכל בעלי התמותה שסובלים ללא עוול בכפם
אני מאשים!
אני מאשים את אלוהים
ברצח חפים מפשע
בעינוי בני אדם ללא עוול בכפם
אדוני נותן להם לגסוס, לדעוך לאט
לכאוב כל תא בגופם היגע
להתפורר מסרטן ומזקנה
לחוש חסרי אונים
להבין שהסוף קרב
ולפוג אט אט
עם כל מחשבה שעוברת
עולמם מתערפל
צלמם וגופם מאבדים את אנושיותם
ואין להם בררה אלא לשתוק ולחכות
שום כרוב לא יציל את גופם הנרקב
ה' נוהג ללא הגינות, ללא חמלה וללא צדק
בוזז לב וכליות
שדי מואשם עוד כי התנהגותו
מורה על שרירות לב
ללא כל טוב וללא כל ניסיון להיטיב
ומעל הכל זלזול בחיי האדם ובכבודו
לכן נדון את ייי צבאות בחומרה
עונשו יהיה כצלמנו וכדמותנו
ראוי הוא מאד לעונש זה –
המוחלט והנצחי כאין הם
יהוה וצבאותיו אינם קיימים
רוחניות חילונית 