לא מפסיקים לאכול פחמימות ומתוק ועייפים כל הזמן? כך תוכלו לאכול הכול ובכל זאת לרזות! באמת??

לא מזמן ביקשו את תגובתי לספר
  The Glucose Goddess Method –
מהפכת הגלוקוז, בתרגום חופשי. בגלל שיש לי כבר שנים סוכר גבוה, הנושא הזה קרוב לליבי. בנוסף, לכל מי שיש סוכר גבוה בקליפורניה, יכול לקבל מד גלוקוז בחינם, ולכן אני משתמש במד כזה כבר שנתיים בערך.

כך תיארו את הספר באתר ynet :
לא מפסיקים לאכול פחמימות ומתוק ועייפים כל הזמן? כך תוכלו לאכול הכול ובכל זאת לרזות
ברב המכר החדש שלה מפרטת הביוכימאית האמריקאית ג'סי אינצ'ספן את שיטת "דיאטת הגלוקוז" – תוכנית בת ארבעה שבועות להפסקת הדחף לאכילה בלתי נשלטת ולהחזרת האנרגיה בלי לוותר על מתוק! אם תנסו, בתוך חודש לא תכירו את עצמכם!

עד כאן כותרת המשנה שמתארת את הספר ב-ynet.
נשמע מרשים, אבל..
הייתי לוקח את העצות האלה בערבון מאוד מוגבל. הנה כמה בעיות:
"ג'סי השתתפה במחקר והוצמד לה מד סוכר קבוע שבאמצעותו היא יכלה לעקוב אחר רמת הסוכר בדם שלה 24/7. מהר מאוד היא התחילה לקשר בין תחושות של עייפות, חוסר ריכוז, עצבנות ומצב רוח רע לרמת הסוכר בדם שלה. היא שמה לב לתופעה מעניינת: כשרמת הסוכר בדם קפצה וירדה בחזרה היא חוותה חוסר איזון נפשי וגופני, שהתבטא בעור הפנים שלה (נטייה לאקנה), בקשיים בשינה ובקושי לעמוד בפיתוי ולא לאכול מאכלים מתוקים."

יש לי גם מד סוכר, ואצלי אין שום חוויות כאלה כשיש קפיצות. אז האם ההכללה שהיא עשתה כאילו זה נכון לכולם היא הכללה טובה?

"היא שמה לב שהדבר הראשון שהיא מכניסה לפה אחרי צום הלילה משפיע על רמת הסוכר בדם יותר מכל ארוחה אחרת במהלך היום"

לא אצלי. אצלי דווקא ארוחת הערב הכי בעייתית.

"בעקבות זאת היא יזמה מחקר על שיטת "דיאטת הגלוקוז", שהפך להצלחה אדירה. במחקר השתתפו 2,700 מתנדבים בגילאי 20־70 מ־110 מדינות. הם עקבו אחר דיאטת הגלוקוז והתוצאות היו מרשימות".

יש דרך לעשות מחקרים. בין השאר, כדי שנדע האם תוצאות המחקר מהימנות, צריך שהמחקר יעבור ביקורת עמיתים לפני הפרסום שלו בכתב עט מדעי. לא ברור האם המחקר שלה עבר ביקורת כזו ואיפה הוא פורסם.
אחרי בדיקה פשוטה בגוגל התברר שכמו שחשדתי, היא לא פרסמה את הנתונים ולא פרסמה מאמר מדעי מהימן שעבר ביקורת עמיתים בשום כתב עט מדעי.
זו בעיה כי זה אומר שאי אפשר לבדוק את הנתונים שלה והאם כל מה שהיא מספרת נכון או לא. זה מעורר חשד גדול כי לצערי בדרך כלל, כשזה המצב, מדובר באנשים שרוצים למכור לך משהו לא מבוסס כדי לעשות כסף קל ומהיר..

"לפניכם העקרונות המרכזיים של השיטה:
…אפשר לאכול כל סוג של קינוח או ממתק אבל תמיד בסוף הארוחה ואף פעם לא על קיבה ריקה או כארוחה בפני עצמה."

מאיפה היא הביאה את זה? איפה היא פרסמה את הנתונים ממדי הסוכר במחקר שלה שאכן מראים שאפשר לאכול כל קינוח בסוף הארוחה?
אצלי זה ממש לא נכון. כל קינוח מתוק, גם בסוף ארוחה גדולה, עושה קפיצה גדולה בגלוקוז.

"האם אתם אוכלים פירות בבוקר או שותים חלב שיבולת שועל? אתם כנראה עושים טעות איומה שמשפיעה לרעה על כל היום שלכם. זה לא שלא מומלץ לאכול פירות או לשתות חלב שיבולת שועל, זה אפשרי בהחלט – אבל לא כדבר הראשון על הבוקר. "

שוב, מאיפה היא מביאה את זה? מאד לא נכון במקרה שלי. אני נוהג לאכול תפוח או אפרסק בבוקר ואין לי שום קפיצה בגלוקוז. יותר מזה, גיליתי שאני יכול לשתות שוקו אם הוא מבוסס על 80 אחוז קקאו או יותר (שמונים אחוז שוקולד מריר). בדרך כלל אני משתמש בדיוק בחלב שיבולת שועל. בגלל שקקאו בכמות כזו מעורר, אני משתדל לשתות שוקו רק בבוקר, בדרך כלל כשאני קם. ושוב אין לי שום קפיצות בגלוקוז בגלל שיבולת השועל.

מה שכן גיליתי זה שיש פירות מסוימים שכן עושים קפיצה בסוכר ולא משנה באיזה שעה אני אוכל אותם. פירות כמו בננה, תמר, ופירות יבשים למיניהם. ולכן הבנתי שאסור לי לאכול אותם בכלל.

"אם אתם מרגישים עייפות אחרי ארוחת הצהריים או דחף לאכול משהו מתוק, אתם חווים תנודות חדות ברמת הסוכר בדם. "
לאו דווקא. שמתי לב אצלי שאין ממש קורלציה בין האם אני מרגיש עייפות אחרי ארוחות לבין קפיצות בגלוקוז. מה שאני מצאתי הוא פשוט לא לאכול יותר מידיי, בלי קשר לסוכר. ראיתי שאם אני מרגיש עייפות הסיבה היא כי אכלתי יותר מידיי בארוחה אחת, גם עם הסוכר שלי לא קפץ.

"אחת הסיבות לקפיצות ברמת הסוכר בדם היא שהגוף מקבל יותר מדי גלוקוז ואנרגיה בבת אחת. התהליך הזה משפיע לרעה על תאי הגוף וגורם לעלייה בתהליכים דלקתיים. תזוזה אחרי הארוחה גורמת לכך שחלק מהגלוקוז משמש את תאי השרירים, ובדרך זו נמנעת הקפיצה ברמת הסוכר בדם.
הליכה ותנועה אחרי הארוחה חשובות במיוחד בארוחות שכוללות קינוח עם סוכר. הליכה זו מפחיתה ב־18%־35% את עליית הסוכר בדם וזה משמעותי מאוד. לתנועה אחרי הארוחה אין קשר לפעילות גופנית אחרת שעושים והיא נעשית בנוסף לה. "

נכון חלקית. זה נכון שאם רוצים להוריד את רמת הגלוקוז אחרי הארוחה הליכה החא פתרון מצויין. אם אני אוכל למשל קינוח ובעקבותיו הגלוקוז שלי קופץ, אני אכן יוצא להליכה וזה מוריד את הגלוקוז מהר. אבל, ויש כאן אבל חשוב, זה לא מספיק טוב כי הגלוקוז אחר כך עולה בחזרה. בביקורים האחרונים שלי בארץ עשיתי ניסוי פשוט. אני מאוד אוהב לאכול פיתות בדוכן של אייל שני. הבעיה שפיתה היא אחד המאכלים הכי גרועים מבחינתי שעושים לי קפיצות גלוקוז מטורפות. לכן, אחרי שאכלתי את המנה עשיתי הליכה של סביב 40 דקות. ההליכה הזאת אכן הורידה את הגלוקוז לרמה נורמלית, הבעיה שאחרי ההליכה, הגלוקוז עלה בחזרה כאילו לא עשיתי כלום…

לסיכום, אני הייתי לוקח בערבון מאוד מוגבל את ההמלצות שלה ובאופן כללי ספרים שטוענים שהם פיצחו דיאטה אחת שטובה לכולם .. מה שאני למדתי מתוך מד הגלוקוז שלי הוא עד כמה כל גוף הוא שונה ומגיב אחרת לאוכל. אני חושב שהפתרון האמיתי הוא לממן בסל הבריאות מד סוכר לכל מי שסובל מרמות סוכר גבוהות בדם. ואולי אפילו לממן באופן חד פעמי מד סוכר לכל האוכלוסייה כדי שיוכלו ללמוד על עצמם.

הנה רשימת המאכלים שגורמים לקפיצות גלוקוז מאוד גדולות בגוף שלי:
1. פיתה, נאן (לחם הודי)
2. בגט
3. חלה
4. תפוח אדמה
5. אורז לבן
6. בננה
7. תמר
8. פירות יבשים
9. דבש

מאכלים שלא גורמים לקפיצות בגלוקוז בגוף שלי:
1. בשר
2. דגים
3. גבינות/יוגורט/שמנת/חלב
4. ביצים
5. תפוח, אפרסק, נקטרינה, תפוז, אוכמניות, שזיף, מישמיש
6. דלעת ונראה שגם בטטה זה בסדר.
7. אגוזים

מאכלים שצריך לאכול במידה כדי שלא יהיה קפיצה בגלוקוז בגוף שלי:
1. פסטה
2. לזניה
3. לצערי, לא התחברתי לטעם של לחם מלא. אחרי בדיקות מרובות גיליתי שזה בסדר, לגוף שלי, לאכול פרוסה אחת של לחם מחמצת ביום.
4. שוקולד ושוקו, רק אם הם עשויים משוקולד מריר של לפחות 80%.
5. כוס חלב שיבולת שועל.
5. סלט פירות