אל האינסוף ומעבר לו - אומנות, חיים בחברה, מוסר וערכים, משמעות, רשימת הפוסטים המלאה

איך מתרוממים מבורות הייאוש?

שירי, כפיר ואריאל ביבס

יום קשה.
עשיתי את הטעות להקשיב לחדשות ולראות יותר מידי כתבות. זה החזיר אותי לתחושות של אחרי השביעי לאוקטובר. הכל פשוט יותר מידי. כמה קיווינו לסוף אחר. מה לעזאזל הם עשו לכפיר ואריאל? מה לעזאזל הם עשו עם שירי ביבס?
כמה שנאה צריך כדי להרוג תינוקות!
וזה עוד רק מקרה אחד מני רבים. כל כך הרבה נרצחים, כל כך הרבה סיפורי גבורה.

אני אישית לא יכולתי לתפקד היום. הרגשתי שאני צריך לעשות משהו סמלי. הלכתי לבית הלל בברקלי ליד האוניברסיטה, הם פתחו שולחן עם נרות זיכרון ותמונות והדלקתי נר.

ברגעים כאלו צריכים עוגן פנימי, משהו שיעזור לנו להתמודד עם הטלטלה. ממש כמו שלספינה בים יש בתחתית שלה משקולת שמאזנת אותה ושומרת עליה יציבה בזמן סערה. אני מתמודד עם מצבים קשים בעזרת שירים, מוזיקה, ועזרה לאחרים. אלו דברים שמזכירים לי את העוגן שלי. את העוצמה הגדולה שיש בי ואת היופי הנשגב שיש סביבנו.
הנה שלושת השירים שעזרו לי היום: כשתגדל של יהודה פוליקר, כוכבים של להקת הפיל הכחול, מעיין של קורין אלאל:

כשתגדל
יהודה פוליקר
מילים: יעקב גלעד

חכה שתגדל, אמרו לך לא פעם
איש אחד גבוה ואשה נמוכה
אם לא תאכל לא תגדל אף פעם
ילד טוב משאיר צלחת ריקה
תגדל, תגדל ותהיה גנרל
תהיה אסטרונאוט ותעוף לחלל
אתה לא רצית להיות אפילו חייל
או סתם להיות כמו כולם כשתגדל
אבל, אותך אף אחד לא שאל.

כשתגדל ותראה איזה ילד
אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד
שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.

לך הביתה, עזוב את בית הספר
אמרו שממך כבר לא יצמח שום דבר
אשה גדולה ואיש במשקפיים
ימשיכו לרדוף עד הסוף עד עפר
תגדל, אל תתערבב בקהל
תשקיף מן הצד תתנדנד בערסל
אתה לא רצית להיות שם בכלל
אז מה, אותך אף אחד לא שאל
אתה נשארת גוזל שנפל.

כשתגדל ותראה איזה ילד
אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד
שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.

בני אדם מסוגלים לטוב גדול ולרוע גדול. רוע גדול כמו למשל רצח של ילדים ותינוקות. יצורים תמימים שרק הגיעו לעולם, לא פגעו באף אחד וכל עתידם עוד מחכה להם להתהוות. ואז לפעמים, כמו בשביעי לאוקטובר, הסיוט הזה קורה. קורים דברים כל כך רעים עד שכל הרוח יוצאת מהמפרשים, עד שכבר יש את התחושה שהכל רע ופאסימי, שהחיים קשים ומדכאים. יהודה פוליקר תפס את התחושות האלה בשיר הזה: "כשתגדל ותראה איזה ילד אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל. כשתגדל ויהיה לך ילד שיבוא וישאל מה יהיה כאיגדל, אז תגיד לו עזוב אל תשאל".
לקחו להם את הבחירה על חייהם, גדעו את עתידם: "אתה לא רצית להיות שם בכלל, אז מה, אותך אף אחד לא שאל. אתה נשארת גוזל שנפל."

אבל תחושות הכאב והשכול הן רק חלק מהחיים, הן לא כל החיים. יש גם את הצד השני, יש לחיים מה להציע. יש גם את הטוב והיפה, כמו שמזכיר לנו השיר כוכבים של להקת הפיל הכחול:

כוכבים
הפיל הכחול
מילים, לחן ושירה: לירון אטיה

יכול להסתכל שעות
על אש, על ים, על כוכבים
הם מזכירים לי שאני
רק אורח
וכל הבעיות שלי
חסרות כל משמעות
כל נשימה שווה זהב
אין כלום, יש רק עכשיו
תסתכל למעלה
אתה חלק מהכל
אתה לא לבד

יש עוצמה גדולה בטבע שסביבנו שמתבטאת ביופי מרהיב, ביקום ענק, במציאות אינסופית שאנו חלק ממנה. אנחנו אורחים לרגע קט במציאות האינסופית הזאת. עד שאנחנו כאן, עד שיש לנו את מתנת החיים, אני לא מתכוון לבזבז אותה רק על צער כאב ויאוש. אני רוצה לקחת את ההזדמנות הזאת ולחיות את החיים עד הסוף. לחשוף את מיסתרי המציאות, להבין מה קורה פה, לפרוץ את גבולות הסופיות ולצעוד לעבר האינסופי ולחוות את היופי והקסם המרהיבים שאני אפגוש בדרכי. כי יש יופי עצום שהאפלה יכולה רק להסתיר, אבל לא להעלים ויש לנו את היכולת לחשוף אותה תמיד.
כמו שקורין אלאל מזכירה לנו בשירה מעיין, יש בנו הרבה יותר עוצמה ממה שאנחנו חושבים:

מעיין
קורין אלאל
מילים: חנה גולדברג

כשהרוח בנשמתך פורעת
כשבחושך אתה יושב לבד
כשהשמש לא מנסה לגעת
כשהפחד אוחז בך לאט

כשצוחקת מכשפת היער
כשצורח עורב על החלון
מתקרבת, והיא חדה כתער
מתגנבת איזו תחושת אסון

אז מתוכך פורץ מעיין
הוא מתגבר ומתגבר
ואז אתה חזק
יותר חזק.

דווקא שקשה אנחנו מגלים עד כמה אנחנו חזקים, דווקא אז העוצמה שלנו יוצאת בשיא הכוח: "אז מתוכך פורץ מעיין, הוא מתגבר ומתגבר ואז אתה חזק יותר חזק!"
ועם העוצמה הזאת אנחנו יכולים ליפול ולקום, אנחנו יכולים תמיד להתחיל מחדש וליצור מחדש את חיינו, לא להיכנע לייאוש, לבחור בתקווה, לבחור בלחיות באמת ולמצוץ את כל לשד החיים, ולהתחבר לטוב וליפה שסביבנו.
זהו המסע שלנו ותמיד יש לנו את הכוח והיכולת לעשות את הצעד הבא!
בהצלחה!
ניר

כתיבת תגובה