אני מתרגש! 😄
אתמול פורסם ראיון איתי על התאוריה שלי – התאוריה היחסותית של התודעה, בפודקאסט מעולה בשם
Theories of everything
פודקאסט שדן בכל השאלות הגדולות, בפיזיקה ובשאלת התודעה. התאוריה שלי היא ניסיון להרחיב את עקרון היחסות (העיקרון שמאחורי טרנספורמציית גלילאו ותורת היחסות של איינשטיין) כדי להסביר את המסתורין הגדול שעופף את תופעת התודעה – הבעיה הקשה של התודעה.
בשתי מילים למי שלא מכיר, בחקר הקוגניציה כשמדברים על תודעה מתכוונים ליכולת שלנו לחוות את עצמנו ואת העולם. מה שנקרא באנגלית,
If there is something that is like to be the creature then this creature has consciousness.
זוהי ההגדרה הקנונית בתחום לתודעה. זו לא הגדרה שממצה את העניין אבל היא מספקת כדי שתהיה נקודת מוצא לגבי מה רוצים לחקור.
הבעיה הקשה של התודעה היא שלא נראה שיש דרך איך אפשר לעשות רדוקציה מהחוויות עצמן אל הפעילות המוחית (נראה שאי אפשר להראות שהחוויות המודעות הן בעצם פעילות מוחית). אין זהות בין תבניות הירייה של נוירונים לבין החוויה עצמה. למשל, כשאני חווה תפוח מולי, אני אומנם יכול למצוא ייצוג של התפוח הזה ברשת המוחית שלי, אבל בגלל שהתכונות של תבניות הירייה מאוד שונות מהתכונות של התפוח שאני חווה, לא יכלה להיות זהות בין השניים. תבנית הירייה הזו רק מייצגת את התפוח, היא לא החוויה של התפוח עצמה. אני חווה תפוח תלת מימדי, עגול ואדום ואילו תבניות הירייה מתארות כל מיני משתנים כמו קצב ירייה, שחרור כימיקלים ומתח שעובר בממברנה של הנוירון. כיצד אם כך מגיעים מתוך המשתנים הללו לחוויה עצמה של תפוח תלת מימדי, עגול ואדום? לא נראה שאפשר לעשות את המעבר הזה כי תמיד נהיה תקועים רק בעוד ועוד תבניות ירייה.
כעת נשאלת השאלה איך המוח אם כך יכול לייצר בכלל את התודעה וכאן נכנסת התאוריה שלי ומנסה להראות שתודעה היא תכונה פיזיקלית כמו כל תכונה אחרת, גם אם אי אפשר לעשות לה רדוקציה. היא מסבירה את המסתורין הזה בעזרת עקרון היחסות.
איך בדיוק? לכל הפרטים, מוזמנים להקשיב לראיון
רוחניות חילונית 